איך מאמר אקדמי בנוי? תמצית מבנה המאמר האקדמי

כשסטודנטים פוגשים לראשונה מאמר אקדמי, הוא עשוי להיראות כמו טקסט ארוך ומורכב עם הרבה כותרות, גרפים, ציטוטים ומונחים מקצועיים.

אבל ברוב המקרים יש מאחוריו היגיון די ברור.

במאמר מחקרי אמפירי נפוץ מאוד למצוא מבנה המכונה IMRaD:

• Introduction – מבוא
• Methods – שיטת המחקר
• Results – תוצאות
• Discussion – דיון

לצד החלקים האלה יכולים להופיע גם תקציר, סקירת ספרות, מסקנות, מגבלות המחקר, מקורות ונספחים.

חשוב להדגיש: לא כל מאמר אקדמי בנוי באותה צורה. המבנה משתנה בהתאם לתחום המחקר, סוג המאמר ודרישות כתב העת או המוסד האקדמי.

לכן, לפני שאתם כותבים מאמר או עבודה, תמיד כדאי לבדוק את ההנחיות הספציפיות שקיבלתם.

אז איך נראה המבנה של מאמר מחקרי?

במאמר מחקרי אמפירי המבנה הנפוץ מתקדם בדרך כלל לפי סדר פשוט:

למה ערכנו את המחקר? → איך ביצענו אותו? → מה מצאנו? → מה משמעות הממצאים?

זה בדיוק ההיגיון של מבנה IMRaD.

1. כותרת המאמר

הכותרת היא הדבר הראשון שהקורא רואה, ולכן היא צריכה לתת תמונה ברורה של נושא המחקר.

כותרת טובה בדרך כלל:

• ממוקדת בנושא המחקר.
• אינה כללית מדי.
• משקפת את המשתנים, האוכלוסייה או התופעה המרכזית כאשר הדבר רלוונטי.
• אינה מבטיחה מסקנה שהמחקר אינו יכול לתמוך בה.

לדוגמה, במקום:

"רשתות חברתיות וסטודנטים"

אפשר לנסח:

"הקשר בין זמן שימוש ברשתות חברתיות לבין תחושת חרדה בקרב סטודנטים"

כבר מהכותרת ברור לקורא מה נבדק ובאיזו אוכלוסייה.

2. תקציר

התקציר הוא תמצית קצרה של המאמר כולו.

במאמר מחקרי הוא כולל בדרך כלל:

• רקע קצר או מטרת המחקר.
• שאלת המחקר או מטרתו.
• תיאור קצר של שיטת המחקר.
• הממצאים המרכזיים.
• המסקנה העיקרית.

במאמרי IMRaD התקציר נכתב בדרך כלל רק לאחר שהמאמר עצמו כבר הושלם, משום שהוא אמור לסכם את המחקר כולו.

אורכו משתנה לפי כתב העת והתחום, ולכן אין כלל אחד שמתאים לכל מאמר. במקרים רבים מדובר בכמה מאות מילים לכל היותר.

התקציר אינו מבוא מקוצר. מטרתו לא רק להציג את הנושא, אלא לאפשר לקורא להבין בתוך זמן קצר מה נעשה ומה נמצא.

3. מבוא

המבוא עונה על השאלה:

למה בכלל היה צורך במחקר הזה?

הוא בדרך כלל מתחיל מהנושא הרחב ומתקדם בהדרגה אל הבעיה הספציפית שהמחקר מבקש לבדוק.

מבוא טוב עשוי לכלול:

• הצגת הנושא.
• רקע תאורטי או מחקרי.
• מה כבר ידוע מהספרות.
• מה עדיין חסר או לא ברור.
• מטרת המחקר.
• שאלת המחקר או ההשערות.

כלומר, המבוא אינו רק "רקע".

הוא צריך להסביר לקורא מדוע המחקר הנוכחי מוצדק ומה הוא מנסה להוסיף לידע שכבר קיים.

ומה לגבי סקירת ספרות?

כאן חשוב להבחין בין תחומים ומאמרים שונים.

בחלק מהמאמרים סקירת הספרות משולבת בתוך המבוא.

באחרים היא מופיעה כפרק עצמאי בין המבוא לבין שיטת המחקר.

סקירת הספרות אינה אמורה להיות אוסף תקצירים של מאמרים קודמים. מטרתה להראות:

• מה כבר ידוע על הנושא.
• היכן קיימת מחלוקת.
• אילו ממצאים חוזרים במחקרים שונים.
• מה עדיין חסר.
• כיצד המחקר הנוכחי משתלב בתוך הידע הקיים.

4. שיטת המחקר

פרק השיטה עונה על השאלה:

איך המחקר בוצע?

זהו אחד החלקים החשובים ביותר במאמר מחקרי, משום שהוא מאפשר לקורא להבין כיצד התקבלו הממצאים ולהעריך את איכות המחקר.

הפרק יכול לכלול:

• סוג המחקר.
• אוכלוסיית המחקר.
• המדגם.
• דרך בחירת המשתתפים.
• כלי המחקר.
• תהליך איסוף הנתונים.
• אופן ניתוח הנתונים.
• שיקולים אתיים, כאשר הם רלוונטיים.

המטרה היא לספק תיאור מספיק ברור ושקוף של התהליך, כך שקורא מקצועי יוכל להבין כיצד נערך המחקר ובמקרים מתאימים אף לשחזר אותו.

לדוגמה:

לא מספיק לכתוב:

"נערך שאלון בקרב סטודנטים".

רצוי להסביר מי היו המשתתפים, כיצד נבחרו, באיזה שאלון השתמשו, כיצד הועבר השאלון ואיך נותחו התשובות.

5. תוצאות

פרק התוצאות עונה על השאלה:

מה מצאנו?

כאן מציגים את תוצאות המחקר באופן מסודר.

במחקר כמותי עשויים להופיע:

• נתונים מספריים.
• ממוצעים.
• השוואות.
• מבחנים סטטיסטיים.
• טבלאות.
• גרפים.

במחקר איכותני עשויים להופיע:

• תמות מרכזיות.
• קטגוריות.
• דפוסים שחזרו בראיונות.
• ציטוטים נבחרים של משתתפים.

אחד ההבדלים החשובים בכתיבה אקדמית הוא ההפרדה בין תוצאות לבין דיון.

בפרק התוצאות מדווחים מה נמצא.

בפרק הדיון מסבירים מה הממצאים האלה עשויים לומר.

6. דיון

פרק הדיון עונה על השאלה:

מה המשמעות של הממצאים?

זה המקום שבו המחקר חוזר להתחבר לספרות ולשאלת המחקר.

בדרך כלל הדיון כולל:

• פירוש של הממצאים המרכזיים.
• השוואה למחקרים קודמים.
• הסברים אפשריים לממצאים.
• ממצאים בלתי צפויים.
• השלכות תאורטיות או מעשיות.
• מגבלות המחקר.
• כיוונים למחקרים עתידיים.

לדוגמה:

אם נמצא קשר בין שני משתנים, בפרק התוצאות נציג שהקשר נמצא.

בפרק הדיון נשאל:

• מדוע ייתכן שהקשר התקבל?
• האם הוא דומה למה שמצאו מחקרים קודמים?
• אילו הסברים אחרים אפשריים?
• האם מערך המחקר באמת מאפשר להסיק סיבתיות?

זהו אחד החלקים שבהם באה לידי ביטוי החשיבה המחקרית של הכותב, ולא רק הצגת הממצאים.

7. מסקנות

לא בכל מאמר יש פרק מסקנות נפרד.

לעיתים המסקנות מופיעות בסוף פרק הדיון, ולעיתים מוקדש להן פרק עצמאי.

כאשר קיים פרק כזה, הוא בדרך כלל מסכם:

• את הממצא המרכזי.
• כיצד הוא עונה על שאלת המחקר.
• מה חשיבותו.
• אילו מגבלות יש לקחת בחשבון.
• אילו כיוונים אפשר להמשיך לחקור.

המסקנה אינה אמורה להציג לפתע מידע חדש שלא הופיע קודם במאמר.

8. רשימת מקורות

בסוף המאמר מופיעה רשימה מסודרת של המקורות שעליהם הסתמך הכותב.

הרשימה צריכה להתאים להפניות שמופיעות בתוך המאמר ולהיכתב בהתאם לשיטת הציטוט הנדרשת.

לדוגמה:

• APA.
• MLA.
• Chicago.
• שיטות ציטוט ייעודיות לכתבי עת מסוימים.

אם בעבודה שלכם נדרשים כללי ציטוט APA, חשוב להקפיד גם על צורת ההפניה בגוף הטקסט וגם על הרישום הביבליוגרפי בסוף העבודה.

אז האם כל מאמר בנוי ככה?

לא.

מבנה IMRaD נפוץ מאוד במחקרים אמפיריים במדעי החברה, מדעי החיים, רפואה ותחומים נוספים, אבל הוא אינו המבנה היחיד.

מחקרים שבדקו מאמרים מתחומים שונים מצאו וריאציות רבות: לעיתים קיימת סקירת ספרות נפרדת, לעיתים התוצאות והדיון מאוחדים ולעיתים קיים פרק מסקנות עצמאי. לכן IMRaD הוא מסגרת שימושית, לא חוק שחייב להתקיים בכל מאמר.

סוגים אחרים של מאמרים אקדמיים

מאמר סקירה

מאמר סקירה אינו מציג בהכרח מחקר חדש עם משתתפים ואיסוף נתונים.

במקום זאת הוא מנתח ומארגן מחקרים שכבר פורסמו בנושא מסוים.

לכן המבנה עשוי לכלול:

• מבוא.
• הגדרת התחום או שאלת הסקירה.
• חלוקה לנושאים או תמות.
• השוואה בין מחקרים.
• פערים בספרות.
• מסקנות.

מאמר תאורטי

מאמר תאורטי עשוי להתמקד בהצגת טיעון, מודל או פרשנות תאורטית.

במקרה כזה המבנה יהיה בדרך כלל נושאי וטיעוני ולא בהכרח מבוא-שיטה-תוצאות-דיון.

מאמר אמפירי

זהו סוג המאמר שבו מבנה IMRaD נפוץ במיוחד, משום שהכותבים מבצעים מחקר ומציגים כיצד הוא בוצע ומה נמצא.

טבלת עזר: מה כל פרק במאמר אמור לענות?

אם במהלך הכתיבה אתם לא בטוחים מה צריך להיכנס לפרק מסוים, השאלה שבעמודה הימנית יכולה לעזור לכם לחזור לתפקיד האמיתי שלו.

אחת הטעויות הנפוצות ביותר: ערבוב בין תוצאות לדיון

סטודנטים רבים כותבים בפרק התוצאות משפטים כמו:

"התוצאה ככל הנראה נובעת מכך ש…"

זה כבר אינו ממצא, אלא פרשנות.

במבנה שבו התוצאות והדיון מופיעים בנפרד:

תוצאות: מה הנתונים מראים?

דיון: מדוע ייתכן שקיבלנו את התוצאה ומה היא אומרת?

לדוגמה:

תוצאה: סטודנטים שדיווחו על יותר שעות שינה קיבלו ציונים גבוהים יותר.

דיון: ממצא זה עשוי להיות קשור להשפעת השינה על ריכוז ותפקוד קוגניטיבי, והוא עולה בקנה אחד או בניגוד למחקרים קודמים.

ההבחנה הזו הופכת את המאמר להרבה יותר ברור.

טעויות נפוצות במבנה של מאמר אקדמי

איך נכון להתחיל לכתוב?

לא חייבים לכתוב את המאמר לפי הסדר שבו הוא ייקרא.

למעשה, התקציר נכתב בדרך כלל בסוף.

במחקר שכבר בוצע, אפשר לעיתים להתחיל דווקא בפרק השיטה ובתוצאות, משום שהמידע שם כבר ברור יחסית.

לאחר מכן ניתן לכתוב את המבוא והדיון, ורק לבסוף את התקציר.

העיקר הוא שבסיום הכתיבה כל הפרקים יתחברו לאותה שאלת מחקר.

בדקו שיש חיבור בין חלקי המאמר

מאמר טוב אינו רק אוסף של פרקים.

צריך להתקיים קשר ברור בין:

שאלת המחקר → שיטת המחקר → התוצאות → הדיון והמסקנות

לדוגמה, אם שאלת המחקר עוסקת בהבדלים בין שתי קבוצות, פרק השיטה צריך להסביר כיצד הוגדרו הקבוצות, התוצאות צריכות להציג את ההשוואה והדיון צריך להסביר את משמעות ההבדלים שנמצאו.

אם אחד מהחלקים אינו מתחבר לאחרים, כדאי לבדוק מחדש את מבנה העבודה.

שאלות נפוצות על מבנה מאמר אקדמי

מהו המבנה המקובל של מאמר מחקרי?

במחקרים אמפיריים נפוץ המבנה Introduction, Methods, Results and Discussion, הידוע כ-IMRaD. לצד פרקים אלה ניתן למצוא תקציר, סקירת ספרות, מסקנות ורשימת מקורות.

האם בכל מאמר יש סקירת ספרות נפרדת?

לא. בחלק מהמאמרים היא משולבת בתוך המבוא, ובאחרים מופיעה כפרק נפרד. הדבר תלוי בתחום ובדרישות כתב העת או המטלה.

מה ההבדל בין תוצאות לדיון?

בפרק התוצאות מציגים מה המחקר מצא. בפרק הדיון מפרשים את הממצאים, משווים אותם לספרות ומסבירים את משמעותם.

האם בכל מאמר חייב להיות פרק מסקנות?

לא. לעיתים המסקנות משולבות בסוף הדיון ולעיתים הן מופיעות בפרק נפרד.

מתי כותבים את התקציר?

בדרך כלל לאחר השלמת טיוטת המאמר, משום שהתקציר אמור לשקף את המחקר כולו, כולל הממצאים והמסקנות.

האם מאמר סקירה בנוי כמו מאמר מחקרי?

לא בהכרח. מאמר סקירה בדרך כלל מאורגן סביב נושאים, מחלוקות או מגמות בספרות ואינו חייב לכלול שיטת מחקר, תוצאות ודיון במבנה הרגיל של מחקר אמפירי.

האם עמוד שער הוא חלק חובה ממאמר אקדמי?

לא תמיד. בעבודות שמגישים במסגרת קורס ייתכן שיידרש עמוד שער, אך במאמרים שפורסמו בכתבי עת הפורמט נקבע לפי דרישות כתב העת.

מה צריך להופיע בפרק השיטה?

בדרך כלל תיאור של מערך המחקר, המשתתפים או המדגם, כלי המחקר, אופן איסוף הנתונים ודרך הניתוח, בהתאם לסוג המחקר.

עזרה בכתיבה ובעריכה של מאמר אקדמי

מבנה טוב של מאמר אקדמי מאפשר לקורא להבין לא רק מה כתבתם, אלא גם כיצד הגעתם מהמטרה המחקרית אל המסקנות.

ב-Ez Grade המרכז לסיוע לסטודנט אנו מסייעים לסטודנטים בכתיבה ובעריכה של עבודות אקדמיות, החל ממבנה העבודה וסקירת הספרות ועד לפרקי השיטה, התוצאות והדיון, בהתאם להנחיות המטלה.

לקריאה נוספת תוכלו לעיין גם במדריך שלנו בנושא כיצד לקרוא מאמר אקדמי ובמדריך בנושא כללי ציטוט וביבליוגרפיה.

למידע נוסף ניתן ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר פנייה באתר.