בחירת מתודולוגיה למחקר היא אחת ההחלטות החשובות בתכנון עבודה אקדמית. היא קובעת איזה מידע תאספו, ממי תאספו אותו, כיצד תנתחו אותו ובסופו של דבר – איזה סוג של תשובה תוכלו לתת לשאלת המחקר.
אחת הטעויות הנפוצות היא להתחיל מהשאלה "האם לעשות מחקר כמותי או איכותני?". בפועל, נכון יותר להתחיל משאלה אחרת:
מה בדיוק אני רוצה לדעת, ואיזה סוג מידע יאפשר לי לענות על כך?
שאלת המחקר, סוג הנתונים הדרושים, האוכלוסייה שניתן להגיע אליה, הזמן שעומד לרשותכם ולעיתים גם מגבלות אתיות – כל אלה צריכים להשפיע על בחירת המתודולוגיה.
קודם כל, מהי מתודולוגיה למחקר?
מתודולוגיה למחקר היא המסגרת שלפיה מתכננים כיצד לענות על שאלת המחקר.
היא אינה מסתכמת רק בהחלטה אם לבצע מחקר כמותי או איכותני. היא כוללת בין היתר:
- מי תהיה אוכלוסיית המחקר.
- כיצד ייבחר המדגם.
- באילו כלי מחקר ייעשה שימוש.
- כיצד ייאספו הנתונים.
- כיצד ינותחו הנתונים.
- אילו מגבלות קיימות למחקר.
- כיצד נשמור על התאמה בין שאלת המחקר לבין המסקנות שניתן להסיק.
כלומר, המתודולוגיה צריכה ליצור קו הגיוני אחד בין השאלה ששאלנו, המידע שאספנו והמסקנה שאליה הגענו.
השלב הראשון: מתחילים משאלת המחקר
לפני שבוחרים שאלון, ריאיון או כל כלי אחר, חוזרים לשאלת המחקר.
שאלת המחקר צריכה להיות ברורה, ממוקדת וניתנת לבדיקה במסגרת המשאבים והזמן של העבודה.
לדוגמה:
"האם קיים קשר בין שעות השימוש ברשתות חברתיות לבין רמת החרדה בקרב סטודנטים?"
השאלה מבקשת לבחון קשר בין משתנים שניתן למדוד. לכן מחקר כמותי עשוי להתאים לה.
לעומת זאת:
"כיצד סטודנטים מתארים את השפעת הרשתות החברתיות על תחושת החרדה שלהם?"
כאן המטרה היא להבין חוויה, תפיסה ומשמעות מנקודת המבט של המשתתפים. לכן מחקר איכותני עשוי להתאים יותר.
שימו לב: הנושא כמעט זהה, אבל שאלת המחקר שונה ולכן גם המתודולוגיה משתנה.
איך יודעים אם מתאים מחקר כמותי?
מחקר כמותי מתאים בדרך כלל כאשר מטרת המחקר היא למדוד תופעה, להשוות בין קבוצות, לבחון קשרים בין משתנים או לבדוק השערה באמצעות נתונים מספריים.
לדוגמה:
- האם קיים קשר בין שעות שינה להישגים אקדמיים?
- האם קיימים הבדלים ברמת שביעות הרצון בין שתי קבוצות עובדים?
- באיזו מידה משתנה מסוים מנבא התנהגות אחרת?
- מהו שיעור המשתתפים שמדווחים על תופעה מסוימת?
כלים אפשריים יכולים לכלול שאלונים סגורים, ניסויים, מבחנים, מדדים קיימים או ניתוח מאגרי נתונים.
מתי מחקר כמותי יכול להתאים במיוחד?
כאשר:
- המשתנים ניתנים למדידה.
- קיימים כלים תקפים ומתאימים למדידה.
- ניתן להגיע למדגם המתאים לשאלת המחקר.
- מטרת המחקר היא לבצע השוואה או לבחון קשר.
- קיימת אפשרות לבצע את הניתוח הסטטיסטי הנדרש.
חשוב להדגיש כי עצם הבחירה במחקר כמותי אינה מבטיחה שניתן יהיה להכליל את הממצאים לכל האוכלוסייה.
יכולת ההכללה תלויה בין היתר באופן שבו נבחר המדגם, בגודלו, במאפייניו ובמערך המחקר.
איך יודעים אם מתאים מחקר איכותני?
מחקר איכותני מתאים כאשר רוצים להבין לעומק חוויות, עמדות, משמעויות, תהליכים או דרכי התמודדות.
לדוגמה:
- כיצד מורים חווים מעבר להוראה מקוונת?
- כיצד בני משפחה מתמודדים עם שינוי רפואי משמעותי?
- אילו משמעויות מעניקים עובדים לעבודה מהבית?
- כיצד מתארים משתתפים תהליך שעברו?
במחקרים כאלה המידע עשוי להיאסף באמצעות ראיונות עומק, קבוצות מיקוד, תצפיות, מסמכים או ניתוח טקסטים.
המטרה בדרך כלל אינה לספור כמה אנשים אמרו דבר מסוים, אלא להבין מה הם מתארים, מדוע וכיצד הם מעניקים משמעות לתופעה.
מתי מחקר איכותני יכול להתאים במיוחד?
כאשר:
- מדובר בתופעה שדורשת הבנה מעמיקה.
- רוצים לבחון נקודת מבט של משתתפים.
- אין עדיין מספיק ידע כדי להגדיר מראש את כל המשתנים.
- המידע החשוב נמצא בתוך סיפורים, תפיסות או התנהגויות.
- ניתן להגיע למשתתפים שמסוגלים לספק מידע רלוונטי ועשיר.
מחקר איכותני אינו "פחות מדעי" ממחקר כמותי. הוא פשוט בנוי לענות על סוג אחר של שאלות.
ומהו מחקר משולב?
מחקר משולב משלב רכיבים כמותיים ואיכותניים בתוך אותו מחקר.
אבל עצם השימוש בשני סוגי נתונים אינו מספיק כדי להפוך את המחקר לטוב יותר.
השילוב צריך לתת תשובה רחבה או עמוקה יותר לשאלה שלא ניתן לענות עליה היטב באמצעות שיטה אחת בלבד. בספרות המתודולוגית מודגש כי במחקר משולב חשוב לתכנן מראש כיצד ישתלבו שני סוגי הנתונים, באיזה שלב הם ייאספו וכיצד יתחברו בפרשנות הסופית.
לדוגמה:
מחקר כמותי מגלה שעובדים צעירים מדווחים על שביעות רצון נמוכה יותר מעבודה מרחוק.
אפשר לאחר מכן לערוך ראיונות עם חלק מהעובדים כדי להבין מדוע הם מרגישים כך.
במקרה כזה הנתונים האיכותניים עוזרים להסביר ממצא כמותי.
מחקר משולב יכול להיות מצוין כאשר הוא באמת נדרש, אבל הוא בדרך כלל מחייב יותר תכנון, זמן ויכולת ניתוח. לכן בעבודה סמינריונית אין סיבה לבחור בו רק משום שהוא נשמע "מקיף יותר".
טבלת החלטה: איזו מתודולוגיה מתאימה לשאלת המחקר?
| מה רוצים לברר? | סוג מידע מרכזי | גישה שעשויה להתאים |
| האם קיים קשר בין שני משתנים? | נתונים מספריים | כמותית |
| האם קיימים הבדלים בין קבוצות? | מדידות והשוואות | כמותית |
| כמה אנשים מדווחים על תופעה? | שכיחות או שיעורים | כמותית |
| כיצד אנשים חווים תופעה? | תיאורים וחוויות | איכותנית |
| מדוע אנשים פועלים בדרך מסוימת? | הסברים, תפיסות ומשמעויות | איכותנית |
| כיצד מתרחש תהליך מסוים? | מידע מפורט על תהליך | איכותנית |
| מה היקף התופעה וגם כיצד היא נחווית? | נתונים מספריים + מידע מילולי | משולבת |
| נמצא ממצא כמותי מעניין ורוצים להבין מה עומד מאחוריו | מדידה + הסבר מעמיק | משולבת |
הטבלה היא כלי עזר בלבד. אין מילת שאלה אחת שמכתיבה אוטומטית את השיטה.
גם שאלת "למה" יכולה במקרים מסוימים להיבדק באמצעות נתונים כמותיים, ושאלת "כמה" אינה בהכרח מחייבת מחקר חדש אם הנתונים כבר קיימים במקור אחר.
אל תבחרו מתודולוגיה לפני שבודקים אילו נתונים באמת זמינים
שאלת מחקר יכולה להיות מצוינת מבחינה תאורטית ועדיין לא להתאים לעבודה שאתם צריכים לבצע.
נניח שאתם רוצים לבדוק כיצד מנהלי בתי חולים מתמודדים עם מצב מסוים באמצעות ראיונות עומק.
לפני שמאשרים את שאלת המחקר צריך לשאול:
- האם תוכלו להגיע למנהלים?
- האם הם יסכימו להתראיין?
- האם לוח הזמנים מאפשר לבצע ולתמלל ראיונות?
- האם נדרש אישור מיוחד?
- האם המידע המבוקש רגיש?
אם התשובה לרוב השאלות היא לא, ייתכן שהבעיה אינה בשאלת המחקר אלא בכך שהמתודולוגיה אינה ישימה.
לכן אחד הקריטריונים החשובים בבחירת שיטת מחקר הוא יכולת הביצוע בפועל.
בדקו מראש גם את המדגם
המתודולוגיה אינה רק "שאלון או ריאיון".
צריך לדעת גם מי יענה עליהם.
במחקר כמותי חשוב לבדוק אם המדגם מתאים לסוג הניתוח שאתם רוצים לבצע ואם הוא יכול לייצג באופן סביר את האוכלוסייה שעליה אתם רוצים להסיק.
במחקר איכותני הדגש שונה: בדרך כלל מחפשים משתתפים בעלי ניסיון או מאפיינים שמאפשרים להבין היטב את התופעה הנחקרת.
לכן השאלה אינה רק "כמה משתתפים צריך?", אלא גם:
האם אלה האנשים הנכונים לענות על שאלת המחקר?
אל תשכחו את כלי המחקר
גם אחרי שהחלטתם על גישה כמותית או איכותנית, עדיין צריך לבחור כיצד בדיוק לאסוף את המידע.
במחקר כמותי ייתכן שתשתמשו:
- בשאלון קיים.
- בשאלון שאתם בונים.
- בסולם מדידה.
- בנתונים ממאגר קיים.
- במדד התנהגותי או ניסויי.
במחקר איכותני ייתכן שתשתמשו:
- בריאיון מובנה למחצה.
- בקבוצת מיקוד.
- בתצפית.
- במסמכים קיימים.
- בניתוח תוכן.
כלי המחקר צריך להתאים גם לשאלה וגם לאוכלוסייה.
שאלון מצוין לסטודנטים, למשל, לא בהכרח מתאים לילדים צעירים או לאוכלוסייה שמתקשה בקריאה.
ומה לגבי תוקף ומהימנות?
במחקר כמותי חשוב לבדוק האם כלי המחקר מודד בצורה מתאימה ועקבית את מה שאנו מבקשים למדוד.
לכן כאשר משתמשים בשאלון קיים, כדאי לבדוק בין היתר:
- מי פיתח אותו.
- באיזו אוכלוסייה הוא נבדק.
- כיצד מחושב הציון.
- אילו נתוני מהימנות ותוקף דווחו לגביו.
- האם קיימת גרסה מתאימה לשפה ולאוכלוסייה שלכם.
במחקר איכותני משתמשים בקריטריונים אחרים כדי לחזק את איכות המחקר, למשל תיעוד מסודר של תהליך הניתוח, הסבר כיצד נבחרו המשתתפים ושקיפות לגבי הדרך שבה הגיע החוקר למסקנות.
כלומר, לכל גישה קיימים כללים משלה להערכת איכות המחקר.
בדקו אם קיימות מגבלות אתיות
לעיתים המתודולוגיה האפשרית מבחינה מחקרית אינה אפשרית מבחינה אתית.
מחקרים שבהם משתתפים בני אדם עשויים לעורר שאלות לגבי:
- הסכמה להשתתפות.
- פרטיות וסודיות.
- שימוש במידע רגיש.
- אוכלוסיות פגיעות.
- ילדים וקטינים.
- מידע רפואי.
- הקלטות ראיונות.
- אחסון נתונים.
דרישות האישור משתנות לפי סוג המחקר, המוסד והקורס. לכן כאשר המחקר כולל מידע רגיש או אוכלוסייה מיוחדת, יש לבדוק את הדרישות מול המרצה והמוסד לפני שמתחילים לאסוף נתונים.
בדקו מה עשו מחקרים קודמים
סקירת הספרות אינה משמשת רק לכתיבת הרקע התאורטי.
היא גם יכולה לעזור לכם לבחור מתודולוגיה.
כאשר אתם קוראים מחקרים בנושא דומה, בדקו:
- באיזו שיטת מחקר השתמשו?
- מי השתתף במחקר?
- באיזה כלי מחקר השתמשו?
- כמה משתתפים נכללו?
- אילו מגבלות ציינו החוקרים?
- אילו המלצות הם נתנו למחקרים עתידיים?
אין צורך להעתיק את המתודולוגיה של מחקר אחר, אבל מחקרים קודמים יכולים להראות אילו דרכים כבר נוסו ומה עשוי להתאים לנושא שלכם.
אל תבחרו שיטה רק כי היא נראית קלה יותר
קל להתפתות לחשוב:
"שאלון יהיה פשוט יותר מראיונות".
אבל שאלון לא מתאים לכל שאלת מחקר.
גם ההפך נכון. מספר קטן של ראיונות אולי נראה פשוט יותר מאיסוף מאות שאלונים, אך תמלול וניתוח איכותני יכולים לדרוש זמן רב מאוד.
לכן אל תשאלו איזו שיטה הכי קלה.
שאלו:
איזו שיטה גם מתאימה לשאלה וגם אפשרית במסגרת העבודה שלי?
כדאי להתייעץ עם המרצה לפני שמתחילים באיסוף הנתונים
אחת הטעויות היקרות ביותר היא להתחיל לאסוף נתונים ורק לאחר מכן לגלות שהשיטה אינה מאושרת או אינה מתאימה לדרישות הקורס.
מומלץ להגיע למרצה עם ארבעה דברים ברורים:
- שאלת המחקר.
- סוג המחקר המוצע.
- אוכלוסיית המחקר והמדגם.
- כלי המחקר שבו אתם מתכוונים להשתמש.
כך ההתייעצות הופכת להרבה יותר יעילה.
7 שאלות שיעזרו לכם לבחור מתודולוגיה
לפני שמקבלים החלטה, נסו לענות לעצמכם על השאלות הבאות:
- מה בדיוק שאלת המחקר שלי מבקשת לדעת?
- האם אני צריך מספרים או תיאורים מעמיקים?
- מי יכול לספק את המידע שאני צריך?
- האם יש לי גישה אמיתית לאוכלוסייה הזאת?
- איזה כלי מחקר יכול לאסוף את המידע באופן מתאים?
- האם אני יודע כיצד לנתח את הנתונים שאקבל?
- האם ניתן להשלים את המחקר במסגרת הזמן, הדרישות והאישורים שיש לי?
אם אין לכם תשובה טובה לאחת השאלות, כדאי לפתור אותה לפני שמתחילים באיסוף הנתונים.
שאלות נפוצות על בחירת מתודולוגיה למחקר
האם שאלת המחקר קובעת אם המחקר יהיה כמותי או איכותני?
במידה רבה כן. השיטה צריכה להיבחר לפי סוג התשובה ששאלת המחקר דורשת. עם זאת, יש להתחשב גם בנתונים הזמינים, באוכלוסייה, במשאבים ובדרישות הקורס.
מה ההבדל בין מתודולוגיה לבין כלי מחקר?
המתודולוגיה היא המסגרת הכוללת שלפיה מתכננים את המחקר. כלי המחקר הוא האמצעי הספציפי שבו משתמשים לאיסוף הנתונים, למשל שאלון, ריאיון או תצפית.
האם שאלון תמיד נחשב למחקר כמותי?
לא בהכרח. שאלון הכולל בעיקר שאלות סגורות וניתוח מספרי משמש בדרך כלל במחקר כמותי, אך שאלון יכול לכלול גם שאלות פתוחות שמפיקות מידע איכותני.
האם ריאיון תמיד נחשב למחקר איכותני?
ברוב המקרים ריאיונות עומק וראיונות חצי-מובנים משמשים במחקר איכותני. עם זאת, גם ריאיון מובנה מאוד יכול להפיק נתונים שניתנים לכימות.
האם מחקר משולב תמיד עדיף?
לא. מחקר משולב מתאים כאשר השילוב בין נתונים כמותיים ואיכותניים נדרש כדי לענות טוב יותר על שאלת המחקר. אם שיטה אחת מספיקה, שילוב שיטות עלול רק להוסיף מורכבות ועבודה.
כמה משתתפים צריך במחקר?
אין מספר אחד שמתאים לכל המחקרים. הדבר תלוי בסוג המחקר, בשאלת המחקר, בשיטת הדגימה ובדרך שבה מתוכנן ניתוח הנתונים.
האם אפשר לבחור את המתודולוגיה לפי מחקר קודם?
מחקרים קודמים הם מקור מצוין ללמוד ממנו, אבל אין להעתיק שיטה באופן אוטומטי. צריך לבדוק שהאוכלוסייה, שאלת המחקר והמטרות דומות מספיק למחקר שלכם.
מתי כדאי להתייעץ עם המרצה?
רצוי לפני שמתחילים לאסוף נתונים. בשלב הזה עדיין ניתן לשנות שאלת מחקר, כלי או מדגם בלי לאבד עבודה שכבר בוצעה.
אודות Ez Grade
בחירת מתודולוגיה טובה אינה מתחילה בשם של שיטת מחקר, אלא בהתאמה בין שאלת המחקר, סוג המידע שצריך לאסוף והיכולת לבצע את המחקר בפועל.
ב-Ez Grade המרכז לסיוע לסטודנט אנו מסייעים לסטודנטים בתכנון וכתיבה של עבודות אקדמיות, כולל ניסוח שאלת המחקר, בחירת שיטת המחקר, בניית כלי המחקר וכתיבת פרק המתודולוגיה בהתאם להנחיות הקורס והמוסד.
ניתן לקרוא באתר גם על מחקר כמותי ועל שיטות מחקר איכותניות.
בכל שאלה והתייעצות נשמח לעמוד לשירותכם באמצעות הטלפון או טופס הפנייה באתר.
