סקירת ספרות היא אחד המרכיבים המרכזיים כמעט בכל עבודה אקדמית. היא מאפשרת להבין מה כבר ידוע בנושא, אילו מחלוקות קיימות, היכן נמצאים הפערים המחקריים וכיצד המחקר החדש משתלב בתוך הידע הקיים.
עם זאת, המונח "סקירת ספרות" כולל למעשה כמה סוגים שונים של עבודות. שניים מהסוגים הנפוצים ביותר הם סקירת ספרות נרטיבית וסקירה שיטתית, המכונה באנגלית Systematic Review. למרות שבשתיהן החוקר קורא, מנתח ומסכם מחקרים קודמים, מדובר בגישות שונות מבחינת המטרה, שיטת החיפוש, אופן בחירת המקורות, רמת השקיפות והיכולת להסיק מסקנות.
ההבדל אינו רק טכני. סקירה נרטיבית בנויה בעיקר סביב פרשנות, ארגון רעיוני והצגת תמונה רחבה של תחום המחקר. סקירה שיטתית, לעומת זאת, פועלת לפי תהליך מובנה, מתועד ושחזורי שנועד לענות על שאלה מחקרית מוגדרת באמצעות איתור ובחינה מסודרת של כלל המחקרים הרלוונטיים.
מהי סקירת ספרות נרטיבית?
סקירת ספרות נרטיבית היא הצגה פרשנית ומאורגנת של הידע הקיים בנושא מסוים. החוקר בוחר מחקרים, ספרים, מאמרים ומקורות תאורטיים, ומסדר אותם לכדי סיפור מחקרי ברור.
המילה "נרטיבית" אינה מעידה שמדובר בסיפור במובן הספרותי, אלא בכך שהסקירה בנויה סביב מהלך רעיוני. החוקר עשוי להציג את התפתחות התחום לאורך זמן, להשוות בין גישות תאורטיות, לתאר מחלוקות או להצביע על פערים בידע.
לדוגמה, סקירה נרטיבית בנושא השפעת הרשתות החברתיות על בני נוער עשויה לעסוק בכמה היבטים: דימוי גוף, חרדה, קשרים חברתיים, התמכרות למסכים והשפעת האלגוריתמים. החוקר יכול לעבור בין הנושאים, להציג מחקרים מרכזיים ולבנות דיון רחב סביב התופעה.
סקירה כזו נפוצה בעבודות סמינריוניות, במבואות של מאמרים, בפרקי רקע תאורטי ובמאמרי סקירה שמטרתם להציג תמונה כללית של תחום.
מהי סקירה שיטתית?
סקירה שיטתית היא מחקר בפני עצמו. מטרתה לענות על שאלה מוגדרת באמצעות תהליך מובנה ושקוף של חיפוש, סינון, הערכה וניתוח של מחקרים קודמים.
במקום לבחור מקורות לפי הרלוונטיות הנתפסת בלבד, החוקר מגדיר מראש:
- מהי שאלת המחקר.
- באילו מאגרי מידע ייערך החיפוש.
- אילו מילות חיפוש ישמשו.
- מהם תנאי ההכללה וההוצאה.
- אילו סוגי מחקרים ייכללו.
- כיצד תיבדק איכות המחקרים.
- כיצד יאוחדו או יסוכמו הממצאים.
לדוגמה, סקירה שיטתית עשויה לשאול: האם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מפחית תסמיני חרדה בקרב בני נוער בגילי 12 עד 18?
זו שאלה ממוקדת יחסית. החוקר אינו מסתפק במאמרים מוכרים או נגישים, אלא מחפש באופן שיטתי את כלל המחקרים העומדים בקריטריונים שהוגדרו.
המטרה היא לצמצם ככל האפשר את השפעת ההעדפות האישיות של החוקר ולהציג תמונה מקיפה, מאוזנת וניתנת לבדיקה.
ההבדל המרכזי: פרשנות לעומת פרוטוקול
ההבדל המהותי בין שתי הסקירות נמצא במידת החופש של החוקר.
בסקירה נרטיבית, החוקר מחליט אילו מקורות מתאימים לדיון וכיצד לארגן אותם. יש לו חופש רחב להדגיש תאוריות מסוימות, לשלב מקורות מסוגים שונים ולבנות טיעון פרשני.
בסקירה שיטתית, החוקר כפוף לפרוטוקול. הוא אינו אמור לבחור מחקרים לפי התאמתם לטענה שהוא רוצה להציג, אלא לפי קריטריונים שנקבעו מראש. גם מחקרים שתוצאותיהם אינן תואמות את ציפיותיו צריכים להיכלל אם הם עומדים בתנאים.
אפשר לומר שסקירה נרטיבית שואלת: כיצד ניתן להבין את הידע הקיים בנושא?
סקירה שיטתית שואלת: מה מראים כלל המחקרים הרלוונטיים העומדים בקריטריונים מוגדרים?
הבדל בשאלת המחקר
סקירה נרטיבית יכולה לעסוק בשאלה רחבה יחסית, למשל:
כיצד השתנה המחקר בנושא מנהיגות בארגונים?
אילו תאוריות מרכזיות קיימות בתחום המוטיבציה?
מה ידוע על הקשר בין טכנולוגיה ללמידה?
סקירה שיטתית דורשת בדרך כלל שאלה ממוקדת יותר, שניתן לתרגם לקריטריונים ברורים.
בתחומי הבריאות נהוג לעיתים להשתמש במבנה PICO:
- Population – אוכלוסיית המחקר.
- Intervention – התערבות.
- Comparison – קבוצת השוואה.
- Outcome – תוצאה נמדדת.
לדוגמה:
בקרב מבוגרים עם נדודי שינה, האם טיפול דיגיטלי קוגניטיבי-התנהגותי יעיל יותר מהיעדר טיפול בשיפור איכות השינה?
ככל שהשאלה ממוקדת יותר, קל יותר לקבוע אילו מחקרים רלוונטיים ואילו אינם מתאימים.
הבדל בתהליך החיפוש
בסקירה נרטיבית, החיפוש עשוי להתחיל ממאמרים מרכזיים, ספרים מוכרים, מקורות שנלמדו בקורס והפניות מתוך מאמרים אחרים. החוקר יכול להרחיב את החיפוש בהדרגה לפי מה שהוא מגלה.
אין בהכרח חובה לתעד כל מילת חיפוש, כל מאגר או כל מאמר שנפסל.
בסקירה שיטתית, החיפוש חייב להיות מתוכנן ומתועד. החוקרים מפרטים בדרך כלל:
- שמות מאגרי המידע שבהם חיפשו.
- תאריך ביצוע החיפוש.
- מילות מפתח וצירופי חיפוש.
- שימוש במונחים נרדפים.
- טווח השנים שנבדק.
- שפות שנכללו.
- סוגי פרסומים שנכללו או הוצאו.
התיעוד מאפשר לחוקרים אחרים להבין כיצד בוצע החיפוש ואף לנסות לשחזר אותו.
הבדל בבחירת המקורות
אחת הביקורות המרכזיות על סקירות נרטיביות היא האפשרות להטיית בחירה. חוקר עשוי לבחור, לעיתים גם בלי להתכוון, מחקרים שתומכים בעמדה שלו ולהתעלם ממחקרים סותרים.
אין פירוש הדבר שכל סקירה נרטיבית מוטה או לא מקצועית. סקירה נרטיבית איכותית יכולה להיות רחבה, מאוזנת ומבוססת מאוד. עם זאת, תהליך הבחירה פחות מחייב ושקוף.
בסקירה שיטתית, בחירת המחקרים נעשית לפי תנאי הכללה והוצאה מוגדרים.
למשל, ניתן לקבוע כי ייכללו רק:
- מחקרים שעברו ביקורת עמיתים.
- מחקרים שנערכו בקרב אוכלוסייה מסוימת.
- מחקרים שפורסמו בשנים מסוימות.
- מחקרים המשתמשים בכלי מדידה מוגדר.
- מחקרים אמפיריים בלבד.
במקביל, ניתן להוציא:
- מאמרי דעה.
- מחקרים ללא קבוצת השוואה.
- מחקרים שאינם כוללים את התוצאה הנבדקת.
- פרסומים כפולים.
הקריטריונים אמורים להיות נקבעים לפני קריאת תוצאות המחקרים, כדי לצמצם בחירה סלקטיבית.
הבדל בהערכת איכות המחקרים
בסקירת ספרות נרטיבית, החוקר עשוי להתייחס לאיכות המחקרים, אך לא תמיד באמצעות כלי הערכה אחיד.
הוא יכול לציין שמחקר מסוים מבוסס על מדגם קטן, שמחקר אחר השתמש בכלי מדידה חלש או שממצא מסוים אינו עקבי עם מחקרים אחרים. עם זאת, ההערכה לרוב משולבת בתוך הדיון.
בסקירה שיטתית נהוג לבצע הערכת איכות או הערכת סיכון להטיה באופן מסודר. ההערכה עשויה לבחון:
- כיצד נבחרו המשתתפים.
- האם הייתה הקצאה אקראית.
- האם קיימת קבוצת ביקורת.
- האם הייתה נשירה גבוהה.
- האם כלי המדידה תקפים.
- האם כל התוצאות דווחו.
- האם קיימים ניגודי עניינים.
בדרך זו, מחקר חלש אינו מקבל בהכרח אותו משקל כמו מחקר איכותי ומתוכנן היטב.
הבדל באופן ניתוח הממצאים
סקירה נרטיבית מארגנת את המחקרים בדרך כלל לפי נושאים, תאוריות, תקופות או גישות.
החוקר עשוי לכתוב כי חלק מהמחקרים מצאו קשר חיובי, אחרים מצאו קשר חלש, וכמה מחקרים הציעו הסברים חלופיים. הדגש נמצא בפרשנות ובבניית תמונה כוללת.
בסקירה שיטתית, הניתוח מובנה יותר. החוקרים מסכמים את מאפייני המחקרים, משווים בין אוכלוסיות, שיטות וממצאים, ובודקים את מידת העקביות ביניהם.
לעיתים הסקירה כוללת גם מטא-אנליזה, שבה מאחדים באופן סטטיסטי תוצאות של כמה מחקרים. עם זאת, חשוב להבחין בין המונחים: לא כל סקירה שיטתית כוללת מטא-אנליזה.
כאשר המחקרים שונים מדי זה מזה, ניתן לבצע סינתזה שיטתית ללא איחוד סטטיסטי.
מהי מטא-אנליזה וכיצד היא קשורה לסקירה שיטתית?
מטא-אנליזה היא שיטה סטטיסטית המאפשרת לשלב תוצאות ממספר מחקרים ולהעריך אפקט כולל.
לדוגמה, אם עשרה מחקרים בדקו את השפעתה של התערבות מסוימת, ניתן לחשב גודל אפקט משותף במקום להסתפק בתיאור נפרד של כל מחקר.
מטא-אנליזה יכולה לספק הערכה מדויקת יותר, במיוחד כאשר כל מחקר בנפרד כולל מדגם קטן יחסית.
עם זאת, אין לבצע איחוד סטטיסטי באופן אוטומטי. אם המחקרים שונים מאוד באוכלוסיות, בהתערבויות, בכלי המדידה או בעיצוב המחקר, שילוב התוצאות עלול להיות מטעה.
לכן, מטא-אנליזה היא כלי אפשרי בתוך סקירה שיטתית, אך אינה תנאי לקיומה.
שקיפות ושחזוריות
סקירה נרטיבית אינה בהכרח מיועדת לשחזור מדויק. שני חוקרים יכולים לכתוב סקירות שונות מאוד על אותו נושא, לבחור מקורות אחרים ולארגן אותם לפי מסגרות שונות.
זה אינו בהכרח חיסרון. לעיתים הערך של הסקירה טמון דווקא בפרשנות המקורית וביכולת לחבר בין רעיונות.
בסקירה שיטתית, שחזוריות היא עיקרון מרכזי. הקורא אמור להבין כיצד התקבלה רשימת המחקרים הסופית.
לרוב מוצג תהליך הכולל:
- מספר הרשומות שאותרו.
- הסרת כפילויות.
- סינון לפי כותרת ותקציר.
- בדיקת טקסט מלא.
- סיבות להוצאת מאמרים.
- מספר המחקרים שנכללו בניתוח.
שקיפות זו מאפשרת להעריך אם המסקנות אכן מבוססות על תהליך מקיף והוגן.
תרשים PRISMA בסקירה שיטתית
סקירות שיטתיות רבות משתמשות בתרשים זרימה לפי עקרונות PRISMA. התרשים מציג את השלבים שעברו הרשומות מרגע האיתור ועד לבחירת המחקרים הסופיים.
הוא כולל בדרך כלל:
- כמה מאמרים אותרו במאגרים.
- כמה רשומות כפולות הוסרו.
- כמה מאמרים נפסלו לאחר קריאת הכותרת והתקציר.
- כמה טקסטים מלאים נבדקו.
- כמה נפסלו ובאילו סיבות.
- כמה מחקרים נכללו בסקירה.
התרשים אינו מחליף הסבר מתודולוגי, אך הוא הופך את תהליך הסינון לברור יותר.
מתי לבחור בסקירה נרטיבית?
סקירה נרטיבית מתאימה כאשר מטרת העבודה היא:
- להציג רקע תאורטי רחב.
- להסביר התפתחות היסטורית של תחום.
- להשוות בין תאוריות.
- להציג מושגים מרכזיים.
- לדון במחלוקות.
- לזהות כיוונים אפשריים למחקר.
- לשלב סוגים מגוונים מאוד של מקורות.
היא מתאימה במיוחד כאשר הנושא רחב או כאשר אי אפשר להגדיר בקלות שאלה צרה וקריטריונים אחידים.
למשל, סקירה בנושא התפתחות תפיסת הזהות בעידן הדיגיטלי עשויה לכלול מחקרים מפסיכולוגיה, סוציולוגיה, תקשורת, חינוך ופילוסופיה. ניסיון להפוך נושא כזה לסקירה שיטתית אחת עלול לצמצם אותו יתר על המידה.
מתי לבחור בסקירה שיטתית?
סקירה שיטתית מתאימה כאשר רוצים לענות על שאלה מוגדרת ומעשית, למשל:
- האם התערבות מסוימת יעילה?
- אילו גורמי סיכון קשורים לתוצאה מסוימת?
- מהי שכיחותה של תופעה?
- אילו כלי מדידה נמצאו תקפים?
- מה ידוע על חוויה מסוימת בקרב אוכלוסייה מוגדרת?
- אילו מחקרים בחנו קשר מסוים ומה היו תוצאותיהם?
היא שימושית במיוחד בתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה, החינוך, מדיניות ציבורית ומדעי החברה היישומיים, שבהם החלטות מעשיות עשויות להתבסס על מכלול הראיות.
האם סקירה נרטיבית פחות איכותית?
לא בהכרח. מדובר בשאלה של התאמה למטרה.
סקירה נרטיבית יכולה להיות עמוקה, חדשנית ומלומדת מאוד. לעיתים היא מצליחה להציע חיבורים תאורטיים, לזהות שינויי תפיסה ולהציע פרשנות שלא הייתה מתאפשרת באמצעות פרוטוקול צר.
הבעיה אינה עצם היותה נרטיבית, אלא מצב שבו המקורות נבחרים באופן לא מאוזן, המסקנות אינן מבוססות או שלא ברור כיצד נבנה הטיעון.
באופן דומה, גם סקירה שיטתית אינה איכותית רק משום שהיא נקראת כך. חיפוש מצומצם, תנאי הכללה חלשים, הערכת איכות לא מספקת או שילוב לא נכון של מחקרים עלולים להוביל למסקנות בעייתיות.
איכות הסקירה תלויה בהתאמה בין השאלה, השיטה והניתוח.
האם ניתן לשלב בין הגישות?
כן. קיימות סקירות שמשלבות יסודות נרטיביים ושיטתיים.
לדוגמה, חוקר יכול לבצע חיפוש שיטתי ומתועד, אך להציג את הממצאים באמצעות סינתזה נרטיבית במקום מטא-אנליזה.
אפשרות אחרת היא לכתוב סקירה נרטיבית רחבה, אך להציג בצורה ברורה את מאגרי המידע, מילות החיפוש ועקרונות הבחירה.
קיימים גם סוגי סקירות נוספים, כגון:
- Scoping Review – סקירת מיפוי.
- Integrative Review – סקירה אינטגרטיבית.
- Rapid Review – סקירה מהירה.
- Umbrella Review – סקירה של סקירות.
- Meta-Synthesis – סינתזה של מחקרים איכותניים.
לכל סוג מטרה ומתודולוגיה שונות, ולכן חשוב לא לבחור בשם הסקירה לפני שמבהירים מה רוצים להשיג.
טעויות נפוצות בהבחנה בין שתי הסקירות
טעות נפוצה היא לקרוא לכל פרק סקירת ספרות "סקירה שיטתית". שימוש בכמה מאגרי מידע או במילות חיפוש אינו מספיק כדי להגדיר עבודה כ-Systematic Review.
כדי שסקירה תהיה שיטתית, עליה לכלול תהליך מפורט ושקוף של איתור, סינון, הערכת איכות וסינתזה.
טעות נוספת היא לחשוב שסקירה נרטיבית אינה דורשת שיטה. גם כאשר אין פרוטוקול נוקשה, חשוב להגדיר את גבולות הנושא, לבחור מקורות איכותיים, להציג כמה עמדות ולהימנע מהסתמכות על מקורות בודדים.
בעיה נוספת היא להתחיל סקירה שיטתית עם שאלה רחבה מדי. אם השאלה אינה ממוקדת, ייתכן שיימצאו אלפי מאמרים שלא ניתן להשוות ביניהם.
מנגד, שאלה צרה מדי עלולה להוביל לכך שכמעט לא יימצאו מחקרים מתאימים.
כיצד יודעים איזו סקירה נדרשת בעבודה?
ראשית, חשוב לבדוק את הנחיות הקורס, המרצה, המנחה או כתב העת. לעיתים המונח "סקירת ספרות" מתייחס לפרק רקע רגיל, ולעיתים קיימת דרישה מפורשת לביצוע סקירה שיטתית.
לאחר מכן יש לשאול:
- האם המטרה היא להציג תחום רחב או לענות על שאלה ממוקדת?
- האם נדרש לאתר את כלל המחקרים הרלוונטיים?
- האם יש זמן ומשאבים לביצוע חיפוש וסינון שיטתיים?
- האם המחקרים בתחום דומים מספיק להשוואה?
- האם נדרשת הערכת איכות פורמלית?
- האם העבודה אמורה להיות מחקר עצמאי או פרק בתוך עבודה רחבה יותר?
תשובות לשאלות אלו יסייעו לבחור בשיטה המתאימה.
כמה זמן דורשת סקירה שיטתית?
סקירה שיטתית דורשת בדרך כלל זמן רב יותר מסקירה נרטיבית. יש לתכנן את השאלה, לבנות אסטרטגיית חיפוש, לעבוד במספר מאגרים, להסיר כפילויות, לסנן מאות ולעיתים אלפי רשומות, לקרוא טקסטים מלאים, להעריך איכות ולנתח את הממצאים.
בסקירות רבות שני חוקרים מבצעים את הסינון והערכת האיכות באופן עצמאי כדי לצמצם הטיה.
לכן, סקירה שיטתית מלאה אינה תמיד מתאימה לעבודה קצרה או לקורס שבו הזמן מוגבל. במקרים כאלה ניתן לבצע סקירה מצומצמת יותר, אך חשוב לתאר אותה במדויק ולא להציג אותה כסקירה שיטתית מלאה אם לא עמדה בדרישות.
שאלות ותשובות
האם כל סקירת ספרות בעבודה סמינריונית היא סקירה נרטיבית?
ברוב המקרים כן. פרק סקירת הספרות בעבודה סמינריונית מציג ומנתח את הידע הקיים, אך אינו בהכרח כולל את כל שלבי הסקירה השיטתית.
האם סקירה שיטתית חייבת לכלול מחקרים כמותיים?
לא. ניתן לבצע סקירה שיטתית של מחקרים כמותיים, איכותניים או מחקרים מעורבים. השיטה תלויה בשאלת המחקר.
האם חייבים לכלול מטא-אנליזה?
לא. מטא-אנליזה מתאימה רק כאשר המחקרים דומים מספיק וניתן לשלב את תוצאותיהם באופן תקף.
האם אפשר לבצע סקירה שיטתית לבד?
אפשר, אך עדיף במקרים רבים לשלב חוקר נוסף בשלבי הסינון והערכת האיכות. הדבר מסייע לצמצם טעויות והטיות.
האם סקירה נרטיבית דורשת מילות חיפוש מוגדרות?
לא תמיד קיימת חובה פורמלית, אך תהליך חיפוש מסודר יכול לשפר משמעותית את איכות הסקירה ואת האיזון בין המקורות.
איזו סקירה נחשבת אמינה יותר?
סקירה שיטתית נחשבת בדרך כלל שקופה ושחזורית יותר כאשר היא מבוצעת היטב. עם זאת, אמינותה תלויה באיכות המחקרים שנכללו ובאיכות תהליך הסקירה עצמו.
סיכום
ההבדל בין סקירת ספרות נרטיבית לסקירה שיטתית אינו מסתכם באורך העבודה או במספר המאמרים שנקראו. מדובר בשתי גישות שונות ליצירת ידע.
הסקירה הנרטיבית מבקשת לארגן, לפרש ולהציג את הספרות הקיימת במסגרת רעיונית רחבה. היא מעניקה לחוקר גמישות ומאפשרת דיון תאורטי עשיר, אך תהליך בחירת המקורות בה פחות מובנה ופחות שחזורי.
הסקירה השיטתית מבקשת לענות על שאלה מוגדרת באמצעות תהליך מתועד של חיפוש, סינון, הערכת איכות וסינתזה. היא מצמצמת הטיות ומאפשרת לקורא לבחון כיצד התקבלו המסקנות, אך דורשת זמן, תכנון ומשאבים רבים יותר.
אף אחת מהגישות אינה עדיפה בכל מצב. הבחירה הנכונה תלויה במטרת העבודה, בשאלת המחקר, בהיקף הנושא ובדרישות האקדמיות. סקירה איכותית היא בראש ובראשונה סקירה שהשיטה שלה מתאימה לשאלה שעליה היא מבקשת לענות.
ב־EZ Grade כתיבת עבודות אקדמיות ניתן לקבל ליווי מקצועי בבחירת סוג הסקירה, באיתור מקורות ובבניית עבודה אקדמית מסודרת ומבוססת.
