מוצארט פותח את הפנטסיה בהצגת מוטיב עם אופי לידי בשלוש אוקטבות ברגיסטר נמוך ומסתורי של הפסנתר שמקנה נופך מסתורי ליצירה. הוא מוסיף ומקצין בשינויי הדינאמיקה ה"בהירים שלו, שגורם לתחושה שמה שמגיע לאחר הפורטה הוא סוג של הד שבוקע מתוך התו היחידי שמנוגן בפורטה. לעומת המוטיב הלידי: כשמופיע ההרמוניה (לעתים חסרה באקורד הטרצה), היא מגוננת ברגיסטר האמצעי של הפסנתר- מה שמבליט אותה יותר, תורם לאפיפות המסתורין אבל באותה נשימה מגלה לנו את המרכז הטונלי הזמני שבוחר מוצארט להישען עליו
Latest posts by Ez-grade (see all)
- כתיבת עבודה סמינריונית בחינוך - 19 במרץ 2018
- סמינריון במנהל עסקים - 19 במרץ 2018
- מידע על שירותים נוספים - 21 בדצמבר 2017

