הקשר בין תגמול בכירים לבין ביצועי חברות הוא אחד הנושאים המרכזיים בממשל תאגידי ובמימון מודרני. עבודה זו מציגה תשתית מתודולוגית רחבה ומבוססת הבוחנת האם השוק מגיב בצורה רציונלית להודעות על שינויי שכר, והאם משקיעים רואים בשינויים אלו איתור חיובי או שלילי לגבי עתיד החברה.
הקובץ המלא מציג את כל הניתוח הסטטיסטי, נוסחאות חישוב התשואה העודפת, סקירת הספרות המקיפה על תיאוריית הסוכנות (Agency Theory) וממצאי המחקר המלאים על שוק ההון.
לחצו כאן להורדת קובץ הסמינריון המלא בפורמט PDF
כדי לבדוק בצורה מדעית ומדויקת את השפעת השינויים בשכר המנהלים על שוק ההון, המחקר מתבסס על מתודולוגיית "מחקר אירוע" (Event Study). שימוש בשיטה זו מאפשר לבודד את מועד הפרסום של השינוי בשכר (כגון אישור חבילת אופציות, מענקים או העלאת שכר בסיס) ולבחון את תגובת השוק המיידית והמתמשכת סביב חלון הזמן של האירוע.
במסגרת הניתוח האמפירי, המחקר אומד את התשואה התיאורטית של המניות לפי מודל השוק היעיל. מודל זה מניח כי מחירי המניות משקפים את כל המידע הקיים בשוק בכל רגע נתון. כדי להוכיח קיום של השפעה ממשית, הניתוח משתמש בנוסחת ההפרש שבין התשואה בפועל (התשואה האמיתית שנרשמה בבורסה) לבין התשואה התאורטית שהתקבלה דרך המודל האמפירי. הפרש זה מייצג את "התשואה העודפת" (Abnormal Return), המעידה על כך שהדיווח על שכר הבכירים אכן ייצר תגובה חריגה מצד המשקיעים.
המחקר שואף להוכיח כי לשינויים בתגמול הבכירים יש השפעה מובהקת על החלטות המשקיעים ועל תנודות המחירים. כדי להעמיק את הניתוח ולספק תמונה מדויקת, חולק המדגם לשלוש קבוצות בחינה מרכזיות:
בחינה ראשונה מתמקדת בהתנהגות המניות ביחס למדדי השוק המובילים. חלק זה בודק האם ההודעות על שינויי השכר מייצרות תשואות עודפות מובהקות בהשוואה למגמה הכללית של השוק, והאם קיים קשר ישיר בין גובה הפיצוי לבין כיוון תנועת המניה בטווח הקצר והארוך.
בשלב השני, המחקר מנתח את ההשפעה בחלוקה סקטוריאלית. ענפים שונים (כמו טכנולוגיה, פיננסים או תעשייה מסורתית) מתאפיינים ברמות שונות של רגישות ציבורית ומבני תגמול שונים. הניתוח הענפי מראה האם משקיעים בסקטור מסוים מייחסים חשיבות רבה יותר לשכר המנהלים בהשוואה לסקטורים אחרים.
החלק השלישי של הניתוח בוחן את השפעת השינוי בשכר בהתאם לגודל התאגיד, כאשר גודל החברה מחושב ומסווג לפי "מחזור המסחר" שלה בבורסה. חלק זה בודק האם חברות גדולות וסחירות מאוד מגיבות בצורה מתונה או חריפה יותר לשינויי שכר בהשוואה לחברות קטנות יותר, שבהן משקל שכר המנהלים מתוך סך הכנסות החברה עשוי להיות משמעותי בהרבה.
